1כל שביארנו בשכבת זרע של ישראל שטמאה פירושו בתוך שלשה הא לאחר שלשה כבר הסריח ופקעה טומאתו ומ"מ דוקא בישראלית שמתוך למצות גופן מתחמם ומסריח אבל במעי גויה הדבר ספק שמא מתוך שאינם דואגים לדבר אין גופם מתחמם ואינו מסריח או שמא מתוך שאוכלים שקצים ורמשים חביל גופיהו ומסריח ומתוך כך טומאתו ספק ויראה דוקא יום רביעי דיו שרבית עליו יום אחד:2מצורע זכר שהוחלט טעון פריעה ופרימה ועטיה על שפם אבל המצורעת אינה טעונה פריעה ופרימה ואינה עוטה על שפם וכן התבאר בכריתות ח' ב' וכן המצורע הזכר שאסור בתשמיש המטה בימי הסגרו ובימי ספירו במצורעת מותרת:3כבר ביארנו שזיבת הנקבה מטמאה אף באונס מה שאין כן בזיבת הזכר וכן ביארנו למעלה שתינוק בן יומו מטמא בזיבה אבל קרי שלו אינו מטמא עד שיהא ראוי לביאה וכן ידעת שראייה ראשונה של זב גדול נדונת כקרי ואינה מטמאה במשא מתוך כך שאלו כאן ראייה ראשונה של זב קטן אם נדונת כקרי שלו ולא תטמא כלל או כקרי של גדול לטמא במגע וביררו בה שמאחר שאלו ראה אחת מצטרפת עמה אף היא נדונת כקרי של גדול ומטמאה במגע ובמצורע מיהא כל שראה זיבה אף ראייה ראשונה שלו מטמאה במשא דמקום זיבה מעיין הוא ואין זה פחות משאר מעיינותיו ר"ל רקו ומי רגליו שמטמאין במשא מאחר שהזב עצמו מטמא אדם וכלים משראה שתים כל שכן שהטפה עצמה מטמאה אדם וכלים שאם גרמה להיות הרואה אותה מטמא כל שכן שהיא מטמאה ויש בסוגיא זו קצת בלבול בנסחאות וכבר העירו בה גדולי הרבנים ככל הצורך:
